#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השוכר בית לשנה ויוצא מהבית, מתי יכול להשכירו לאחרים? ומתי לא? והאם יש חילוק אם הדירה מרוהטת ובין אם שילם במזומן מראש או לא שילם מראש?	"השוכר בית לשנה ויוצא מהבית, מתי יכול להשכירו לאחרים? ומתי לא? והאם יש חילוק אם הדירה מרוהטת ובין אם שילם במזומן מראש או לא שילם מראש? <br><br>ליותר מספר נפשות ממה שהיה לשוכר, בכל אופן אינו יכול.   לאותם מספר נפשות שיש לשוכר והדירה ריקה מכל חפצים ששייכים למשכיר, נפסק בשו""ע שאפשר.<br>נחלקו הפוסקים האם יכול להשכיר למספר נפשות כמו שיש לשוכר - גם כשכבר ביד המשכיר כל תמורת ההשכרה וכגון ששילם במזומן מראש לכל השנה, דעת המהר""א ששון והמל""מ שאינו יכול כי כששילם מראש, מחל השוכר על כספו, דעת הקצוה""ח שיכול.          כשלא שילם מראש במזומן אפילו שנתן מראש צקים והגיע זמן הפרעון של הצקים וגם מסר את הצקים לאחרים, דעת הגר""י סילמן שאין זה נחשב שהמשכיר מוחזק עד שבפועל הופקד הצקים בבנק, והמשכיר אינו יכול להפקיד עכשיו בבנק -כי זה כבר לאחר שהודיע לו השוכר שרוצה להשכיר לאחר.                          ותמיד יש לבדוק האם עשו ביניהם חוזה והתנו על זה, וגם אם אין חוזה, יש לברר אם המנהג שיש ע""ז קפידא גדולה עד כדי שזה נחשב כמו שהתנו על זה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות שוכר/ הלכות אומנים סימן שח סעיפים ג ז/הלכות שוכר/סעיף א/הלכות שוכר/סימן שטז/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] השכיר בית לשנה ובאמצע השנה נפלה מריבה בינו לשוכר ואמר המשכיר לשוכר: ""תפנה לי את הבית ותהיה פטור לשלם לי את השכירות של שאר השנה"" ולא יצא השוכר ואח""כ השוכר רוצה לצאת ולא לשלם והמשכיר חוזר בו, הדין עם מי [2 סברות]?     2]  מה הדין כשהמשכיר רק דרש מהשוכר: ""תפנה לי את הבית"" ולא דיבר על הפטור לשלם [2 סברות נוספות מלבד 2 הסברות שבשאלה הקודמת]?"	"1. ב2 המקרים של השאלות הדין עם המשכיר אלא שיש חילוק בין הסברות: שבמקרה של השאלה ה1 כתב הקצוה""ח 2 סברות לחייב את השוכר להמשיך את השכירות, והם: 1.דעת הריב""ש המובא בסמ""ע שאפילו כשהמשכיר והשוכר שתיהם רוצים גם עכשיו שהשוכר יצא ויפטר מתשלומי-השכירות, לא חלה המחילה שמוחל המשכיר לשוכר - כי המשכיר צריך לעשות קנין בביתו - שהרי כבר חל שיעבוד על  השוכר שהוא משועבד למשכיר.                   2.המל""מ מביא שנחלקו הפוסקים האם כיון שהמשכיר חזר בו מהמחילה, מעכשיו חייב השוכר להמשיך את השכירות.<br>2.במקרה הזה קיימים 2 הסברות הנ""ל לחייב את השוכר להמשיך את השכירות, וכתב המהרי""ט המובא בקצוה""ח 2 סברות נוספות, והם: 1. אין הכרח שכשאמר לשוכר ""צא מהבית"" - כוונתו שיפטר לשלם ויתכן שכוונתו ""צא ותשלם"".  2.שאפילו אם התכוון לפוטרו, י""ל שכוונתו, אם תצא עכשיו, תיפטר, אבל אם תרצה להישאר, גם אני יוכל לחזור בי ולהשאיר אותך בבית ששכרת."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שטז/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכר דירה לשנה ובאמצע השנה עוזב: 1] אם מוצא שוכר חילופי, האם רשאי להשכיר לו? [2 תנאים] ומה הטעם?    2] כשלא מצא שוכר חילופי, האם חייב לשלם עד סוף הזמן שסיכם עמו בחוזה, האם זה מעיקר-הדין או רק לצאת יד""ש?    3] בימים שהדירה נשארת ריקה, האם  המשכיר יכול להכניס שם שוכרים אחרים או שיכול השוכר להתנגד?          4]הכניס המשכיר שוכרים אחרים במקומו, האם חייב השוכר לשלם על אותם ימים שלא גר ושילמו עליו אחרים?           5]הקדים השוכר ושילם מראש על כל תקופת-השכירות, האם יכול השוכר להכניס שוכרים תחתיו?       6]מה הדין כשהמשכיר הכניס שוכרים אחרים, האם מחוייב המשכיר להחזיר לשוכר את  הכסף שקיבל ממנו על אותם ימים שהשכיר להם?"	"1. יכול ב2 תנאים: 1. רק כשהדירה ריקה מחפצים.      2. שאין לו יותר בני-בית מהשוכר הקודם.   2. מעיקר-הדין - שהרי השוכר הוא באמצע חוזה בתוקף.  3.יכול  משום 2 טעמים: 1.  שבית-ריק מצוי בו שדים. 2. שהבית נשמר יותר טוב כשגרים בו.  4. לא - שהרי שילמו לו אחרים על  השכירות.                 5.המהר""א ששון המובא בקצוה""ח כאן והש""ך לעיל [סימן שי""ב] סוברים שא""י להכניס שוכרים אחרים, והקצוה""ח טוען שמסתימת-הפוסקים נראה שס""ל שיכול.               6.במרדכי נראה שא""צ, ודנו הפוסקים בהבנת דבריו, וכתב הקצוה""ח שבודאי חייב להחזיר - שהרי א""י להרויח שכר כפול על אותו חודש [ומ""מ כשהשוכר הב' שכר בפחות ממחיר ששילם השוכר הא', יכול המשכיר לגבות מהשוכר הא' את ההפרש שיש ביניהם]."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שטז/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1] שכר דירה ריקה לשנה והשוכר רוצה להשכירה לאחר [בלי ריהוט או עם ריהוט ששייך לשוכר] האם יכול?       2]שכר דירה מרוהטת לשנה ורוצה להשכירה לאחר, האם יכול?      ומה החילוק ביניהם?	"1.לאותם מספר נפשות שיש לשוכר, מותר, ליותר נפשות, אינו יכול, [והרשב""א כתב שב""ד רואים האם השוכרים האחרים יזיקו יותר מהשוכר הא' את הבית, ומסתבר שגם הרמב""ם והשו""ע מודים לזה שכשנראה לב""ד שהם יותר מזיקים, א""י להשכיר אף כשהם אותם מס' נפשות] ואם כתב בחוזה שא""י להשכיר לאחרים, אסור אף בדירה ריקה ולאותם מספר נפשות, ואף בדיעבד כשהשכיר לאחרים, יקבל המשכיר את הכסף ששילם כנגד הדירה, וכשהשוכר ריהט את הדירה מכספו, יחלקו את הכסף לפי אומד - כמה שילמו כנגד הריהוט וכמה כנגד הדירה עצמה. [הגר""י קנר]                                                                   2. לא - כי רק בבית ריק יכול כי לא יכול להעלימו וגם לא מצוי בו נזקים משא""כ ברהיטים ובשאר מטלטלים שמצוי בו נזקים וגם השוכר יכול להעלימו, אסור.  [גם ריהוט כמו מקרר/תנור שקשה לסוחבם, זה נחשב למטלטלים{הגר""י קנר}.]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שטז/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השוכר יצא באמצע תקופת-השכירות: 1]מה הם הסברות במחלוקת הקצוה""ח והנתיה""מ האם השוכר צריך לשלם לבעה""ב מחיר מלא על השכירות או  מנכים לשוכר כפועל בטל?             2] כשהמשכיר רוצה לגור בבית שיצא בו השוכר והשוכר מתנגד, האם יכול השוכר להתנגד? ומה הטעם[2]? ומה הדין בזה""ז?                          3] השוכר רוצה להכניס דיירים אחרים במקומו  וגם המשכיר רוצה, למי שומעים? ומה הטעם?                4]עבר והשכיר לאחרים ורוצהו המשכיר, מה הדין כשלשוכרים האחרים אין בית אחר, וכשיש להם בית אחר ונכנס השוכר הב' לגור / חתם חוזה אך עדיין לא נכנס לגור ויכול למצוא מקו""א לשכור?"	"1. נחלקו הקצוה""ח והנתיה""מ, לנתיה""מ מנכה כפועל-בטל, לקצוה""ח משלם מחיר מלא - כי כל המושג של ניכוי כפועל בטל התחדש רק באונס - או כשהדרך כן להפסיק באמצע כמו שמצינו לגבי ספינה שדרך השוכרים למכור את הסחורה באמצע ועל-מנת כן שוכרו או כשהיה לו אונס, וכשקנה/קיבל בית אחר, אי""ז נחשב לאונס.   2. לא, ומשום 2 טעמים:1. שעלולים לבוא שדים.  2. שהבית נשמר יותר כשגרים בו, ובזה""ז שהמנהג שהשוכר מחזיר לקדמותו את מה שאירע ברשותו, יכול השוכר להתנגד שיכנס המשכיר - כי יטען השוכר למשכיר אם תהיה תקלה בבית, אני יתקן אותה.[הגר""ש זעפרני]               3.למשכיר - משום ""אל תמנע טובה מבעליו"", ואם השוכרים האחרים משלמים יותר מעלות-השכירות שמשלם השוכר, יכול השוכר להשכירו לאחרים, אא""כ המשכיר מוכן לשלם את ההפרש בין מחיר השכירות לבין מה שהשוכרים האחרים רוצים לשלם.[הגרעק""א]         4. כשאין להם בית, הם קודמים למשכיר, וכשיש להם בית, יש חילוק, שאם השוכרים כבר נכנסו לגור בדירה, המשכיר לא יכול להוציאם, אבל כשחתמו חוזה ועדיין לא נכנסו לגור  אם השוכרים השניים יכולים למצוא מקו""א לשכור, המשכיר קודם כי גם לשוכרים האלו אומרים אל תמנע, אך כשא""י למצוא מקו""א, משאירים אותם. [פ""ת]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שטז/סעיף א	בתשובה 4 יש חילוק וחשוב  מה  החילוק?	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השוכר בית לשנה ויצא מהבית, מתי יכול להשכירו לאחרים? ומתי לא? והאם יש חילוק אם הדירה מרוהטת ובין אם שילם במזומן מראש או לא שילם מראש?	"ליותר מספר נפשות ממה שהיה לשוכר, בכל אופן אינו יכול.   לאותם מספר נפשות שיש לשוכר והדירה ריקה מכל חפצים ששייכים למשכיר, נפסק בשו""ע שאפשר.<br>נחלקו הפוסקים האם יכול להשכיר למספר נפשות כמו שיש לשוכר - גם כשכבר ביד המשכיר כל תמורת ההשכרה וכגון ששילם במזומן מראש לכל השנה, דעת המהר""א ששון והמל""מ שאינו יכול כי כששילם מראש, מחל השוכר על כספו, דעת הקצוה""ח שיכול.<br>כשלא שילם מראש במזומן אפילו שנתן מראש צקים והגיע זמן הפרעון של הצקים וגם מסר את הצקים לאחרים, דעת הגר""י סילמן שאין זה נחשב שהמשכיר מוחזק עד שבפועל הופקד הצקים בבנק, והמשכיר אינו יכול להפקיד עכשיו בבנק -כי זה כבר לאחר שהודיע לו השוכר שרוצה להשכיר לאחר.                          ותמיד יש לבדוק האם עשו ביניהם חוזה והתנו על זה, וגם אם אין חוזה, יש לברר אם המנהג שיש ע""ז קפידא גדולה עד כדי שזה נחשב כמו שהתנו על זה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שטז/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השכיר-דירה או נתן דירה ועשה תנאי עם השוכר או המקבל שאם ירצה יוכל לגור ביחד עם השוכר או המקבל:1]האם תנאו קיים?  2]וא""כ, האם הנותן יכול למכור לאחר את זכותו לגור עם השוכר או המקבל - כשהנותן שייר לעצמו חלק מסויים כמו חדר שבו הוא יגור?   3] כשהנותן לא שייר לעצמו חלק מסויים אלא זכות לגור? ומה למעשה?"	"1.כן.   2.כן.   3.נחלקו הראשונים, שיטת הרשב""א והרשב""ם, שיכול למכור, שיטת הרמב""ן והריב""ש  וכך פוסקים הט""ז והגר""א [לעיל סימן שי""ב לומד שהרמ""א שם סתם כשיטה הזו] שאע""פ שלנותן יש את השיור ששייר לעצמו, אינו יכול להעבירו לאחרים כיון שאינו דבר מסויים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שטז/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ב' בנ""א יש להם ב' בתים צמודים ולכל אחד יש בית פרטי ויש לשתיהם חצר-משותפת, האם א' מהשותפים יכול להשכיר את חלקו בחצר לאדם אחר ללא הסכמת-שותפו בחצר:1]כשהבעלות שלהם בבית היא קנין-שכירות? ומה הטעם? 2]כשהבעלות שלהם בבית היא קנין?    3]והאם יכול לכוף את שותפו לחלוק את החצר כשיש היזק-ראיה? ומה הטעם?  4]כשאין היזק-ראיה?"	"1.לא - כי אדם בורר היטב לפני שמחליט להשתתף עם אדם ולכן יכול לומר עמך נוח לי להיות שותף אך לא עם אחר.[- כך פוסק השו""ע, והגר""א כתב שלדעת הרמב""ם יכול.]  2.כן - כי קיי""ל בנזקי שכנים שכל אחד עושה בשלו כל שאין בו גירי-דיליה.[נתיה""מ סק""ג]   3.השו""ע כתב שאינו יכול, וכתב הרמ""א שיש חולקים .  4.הסמ""ע כתב ליישב סתירה בדעת השו""ע שלעיל פסק שיכול לכופו, וחילק שבחצר ושדה שאין בהם היזק-ראיה יכול לכופו, וכשיש היזק-ראיה, א""י לכופו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שטז/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מישכן את ביתו להלואה וסיכם עם המלוה שיוכל להשכירו לאחרים, האם יכול להשכירו למי שבני-ביתו מרובים ממה שיש למלוה? ומה הטעם?          חשוב! האם ללא ההסכם היה יכול להשכירו לאחרים?	"כן - כיון שאינו צריך להתנות שיוכל להשכירו לאחרים, ע""כ שבא לייפות את כוחו של המלוה שיכול להשכיר אף למי שבני-ביתו מרובים ממה שיש למלוה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שטז/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לוה כסף ל-5 שנים והלוה נתן למלוה לגור בביתו בנכייתא ל-5 שנים וסיכמו שאחרי 5 שנים יגבה המלוה מהלוה את החוב ויקזז לו מהחוב סכום מסויים תמורת המגורים או שהמלוה ישכירנו למי שירצה ומת הלוה בתוך ה-5 שנים והניח בנים קטנים, האם המלוה יכול להשכיר את הבית למי שיש לו יותר בני-בית ממה שיש למלוה? ומה הטעם?	כן - כיון שאף ללא הסכם מיוחד המלוה היה יכול להשכיר למי שירצה, אנו אומדים שהתנאי שהתנו ביניהם בא לייפות כוחו לאפשר לו להשכיר אף ליותר מבני-ביתו של המלוה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שטז/סעיף ג		
